תרגול גיטרה עם מטרונום: מ־60 BPM לקצב של השיר

הקלטתם את עצמכם מנגנים שיר שאתם מכירים טוב, ובהאזנה חוזרת משהו נשמע עקום? הפזמון רץ קדימה, ההחלפה ל־G מאחרת חצי שנייה, והסוף כבר מהיר יותר מההתחלה. זה לא כישרון חסר. זה פשוט זמן שלא אומן. החדשות הטובות: יש כלי אחד, זול וקצת מעצבן, שמתקן את זה כמעט אצל כולם. המטרונום.

הבעיה היא שרוב הגיטריסטים משתמשים בו לא נכון. מדליקים אותו, מנסים לנגן את השיר במהירות המקורית, נתקעים, ומכבים בעצבים. המדריך הזה מראה איך לבנות סולם מהירויות מסודר: מתחילים ב־60 BPM, מתקדמים בקפיצות קטנות, ומגיעים לקצב האמיתי של השיר בלי לאבד את הדיוק בדרך.

מה המטרונום באמת מלמד

BPM הוא מספר הפעמות בדקה. ב־60 BPM יש קליק אחד בכל שנייה, ב־120 BPM שניים בשנייה. אבל המטרונום לא נועד רק כדי "לעמוד בקצב". הוא מלמד שלושה דברים שאי אפשר ללמוד לבד:

• יציבות. לשמור על אותו קצב מההתחלה עד הסוף, גם כשהקטע קשה וגם כשהוא קל.
• חלוקה. להרגיש מה קורה בין הקליקים: שמיניות, טריולות, שש־עשריות.
• כנות. המטרונום לא סולח. אם ההחלפה איטית, תשמעו את זה מיד, ולא רק בהקלטה של שבוע הבא.

אפשר לעבוד עם כל אפליקציה, אבל נוח להתחיל עם המטרונום החינמי באתר, שמאפשר לבחור משקל, הדגשה על הפעמה הראשונה וחלוקות.

הכלל הראשון: מהירות שבה אתם מנגנים נקי

הטעות הכי נפוצה היא לבחור מהירות לפי מה שאתם רוצים לנגן, במקום לפי מה שאתם כבר מסוגלים לנגן. הכלל פשוט: מהירות העבודה היא המהירות שבה אתם מנגנים את הקטע שלוש פעמים ברצף בלי טעות אחת ובלי מתח בכתפיים. אם זה 60 BPM, מתחילים ב־60. אם זה 52, מתחילים ב־52. אין בזה שום בושה. מוזיקאים מקצועיים עושים בדיוק את זה עם כל קטע חדש.

איך מוצאים את נקודת הפתיחה

1. מכוונים את המטרונום ל־60 BPM.
2. מנגנים את הקטע ברבעים: צליל או פריטה אחת על כל קליק.
3. אם זה נקי שלוש פעמים, עולים ל־66. אם לא, יורדים ל־54.
4. המהירות האחרונה שעברה בהצלחה היא נקודת הפתיחה שלכם לשבוע הזה.

סולם המהירויות: מ־60 BPM לקצב של השיר

השיטה שנקראת לפעמים "סולם המטרונום" עובדת בקפיצות קטנות. עולים 4 BPM בכל פעם, ורק אחרי שהמהירות הנוכחית יושבת. ככה המוח והידיים לא מרגישים את המעבר, וההתקדמות מצטברת מהר יותר ממה שנדמה. בצעד 14 בספר גיטרה 4 בונים בדיוק את הסולם הזה, עם יומן מהירויות וטראק להקה שמחכה בסוף.

התרגיל: החלפת אקורדים בסולם

קחו שני אקורדים שההחלפה ביניהם עדיין לא חלקה לכם, למשל Am ו־G, או C ו־G. נגנו ארבע פריטות למטה על כל אקורד, ועברו לאקורד הבא בדיוק על הקליק הראשון של התיבה.

• 5 דקות ב־60 BPM.
• עוברים ל־64, ואז ל־68. בכל מהירות דקה וחצי לפחות.
• אם יש טעות פעמיים ברצף, חוזרים מהירות אחת אחורה ומסיימים שם.

אחרי שבוע כזה, אותו תרגיל עם שמיניות (למטה־למעלה על כל קליק) ב־60 שוב. שמיניות ב־60 BPM הן בעצם 120 תנועות של היד בדקה, אז אל תתפתו לחזור ישר למהירות של הרבעים.

לאן מטפסים? למספר של השיר

לכל שיר יש מהירות מקורית, והיא היעד. בעמודי השירים באתר מופיע ה־BPM של כל שיר, כך שלא צריך לנחש. האקורדים של "יו יה" של כוורת יושבים על 117 BPM, עם Dm, G, Am, E ו־C, וזה יעד מצוין לסולם ראשון. "פחות אבל כואב" של יהודה פוליקר נמצא על 108 BPM, איטי מספיק כדי להגיע אליו תוך שבועיים. ואם אתם רוצים אתגר, "רכבת לילה לקהיר" של משינה רץ על 146 BPM עם שלושה אקורדים בלבד.

שיר שלא מופיע באתר? כלי ה־Tap Tempo מוצא את המהירות שלו: מקישים עם השיר כמה פעמים והמספר מופיע.

ארבע דרכים חכמות להשתמש בקליק

אחרי שהסולם הבסיסי עובד, אפשר לשנות את התפקיד של הקליק. כל אחת מהשיטות האלה מאמנת שריר אחר של הזמן.

1. הקליק על 2 ו־4

מורידים את המטרונום לחצי מהמהירות ומדמיינים שכל קליק הוא פעמה 2 או 4, כמו הסנר בתוף. ב־50 BPM על המטרונום זה שיר של 100 BPM. התרגיל הזה מוכר מעולם הג׳אז, והוא נותן תחושה של גרוב במקום תחושה של "ספירה". בהתחלה זה מבלבל. אחרי כמה ימים זה מרגיש כמו לנגן עם מתופף.

2. תיבות שקטות

אפליקציות רבות מאפשרות להשתיק תיבה מתוך כמה. מגדירים שתי תיבות עם קליק ותיבה אחת בשקט. אתם ממשיכים לנגן, ובחזרה של הקליק בודקים: האם נחתתם עליו בדיוק, או שברחתם קדימה? זו הבדיקה הכי ישרה שיש ליציבות הפנימית שלכם.

3. התפרצויות מהירות

מנגנים ארבע פעמות ברבעים, ואז ארבע פעמות בשמיניות, וחוזר חלילה. היד לומדת לעבור בין שתי מהירויות בלי לאבד את הפעמה. זה שימושי במיוחד לפני ריפים ולפני סולו.

4. הקליק כ"מתופף" בפריטה

כשמתרגלים מקצב פריטה, מגדירים את המטרונום לשמיניות עם הדגשה על הפעמה הראשונה. עכשיו כל פריטה למעלה נופלת על קליק קטן, ואי אפשר לרמות. מי שעובד על מקצבים מוזמן להמשיך לעשרה מקצבי פריטה שכל גיטריסט צריך להכיר ולתרגל כל אחד מהם בשיטה הזו.

איך יודעים אם אתם ממהרים או מאחרים

הרבה גיטריסטים בטוחים שהם "על הקליק" עד שהם שומעים הקלטה. יש שלושה סימנים פשוטים שמראים לאן הזמן שלכם בורח:

• הקליק נעלם. כשאתם מנגנים בדיוק עליו, הצליל של הגיטרה מכסה את הקליק והוא כמעט לא נשמע. אם אתם שומעים אותו כל הזמן, בנפרד מהפריטה, אתם לא עליו.
• ממהרים במקומות הקלים. רוב האנשים מאיצים בחלקים שהם מכירים טוב ומאטים לפני החלפה קשה. סמנו את המקומות האלה ותרגלו אותם בנפרד.
• ההקלטה לא משקרת. הקליטו דקה אחת בטלפון, עם המטרונום ברקע, והאזינו בלי לנגן. רוב הבעיות נשמעות מיד.

אם אתם נוטים למהר, נסו לנגן "מאחורי" הקליק בכוונה, כאילו אתם נשענים אחורה. אם אתם נוטים לאחר, חשבו על הפריטה כתנועה שמתחילה לפני הקליק ונגמרת עליו. שתי התחושות האלה מוכרות לכל מתופף, ושווה לאמץ אותן גם בגיטרה.

תוכנית תרגול שבועית

20 דקות ביום, חמישה ימים בשבוע. יותר טוב מעט כל יום מאשר שעתיים פעם בשבוע.

רשמו בכל יום את המהירות הנקייה האחרונה. אחרי ארבעה שבועות תראו במחברת עלייה של 15 עד 25 BPM ברוב התרגילים, וזה מה שגורם להמשיך.

מטרונום גם לסולו ולריפים

אותו סולם מהירויות עובד על כל דבר שמנגנים בצלילים בודדים. ריף של שמונה צלילים, ליק קצר מסולו או קטע אצבעות: מחלקים לקטעים של תיבה אחת, מוצאים לכל קטע את המהירות הנקייה, ורק אחר כך מחברים. כשמחברים, יורדים שוב 8 BPM, כי המעבר בין הקטעים הוא תמיד המקום שבו הזמן נשבר. ובקטעים מהירים במיוחד, עבדו בשמיניות ב־60 לפני שאתם בכלל חושבים על שש־עשריות.

מתי לכבות את המטרונום

המטרונום הוא כלי אימון, לא מטרה. אחרי שהשיר יושב במהירות המקורית, נגנו אותו בלי קליק, ואז עם ההקלטה המקורית או עם טראק להקה. מוזיקה אמיתית נושמת: יש להקות שמאיטות מעט בבית ומאיצות מעט בפזמון, ואתם צריכים לשמוע את זה ולזרום. בספרי The Rockstar Method כל שיר מגיע בשלוש מהירויות, כך שאפשר לעלות מהמטרונום ללהקה בהדרגה. צעד 6 בספר גיטרה 1 הוא נקודת התחלה טובה: שמיניות, פריטה למטה ולמעלה, ולהקה שמנגנת איתכם.

בבית הספר למוזיקה רוקסטאר זה אחד הדברים הראשונים שבודקים עם תלמיד חדש: לא כמה מהר הוא מנגן, אלא כמה יציב. מי שרוצה ליווי צמוד מוזמן לקרוא על שיעורי גיטרה בבית הספר רוקסטאר.

טעויות נפוצות

• קפיצות גדולות מדי. מ־60 ל־80 בבת אחת זה לא סולם, זה קיר. עולים ב־4 BPM, לכל היותר 8.
• "כמעט נקי" נחשב. לא נחשב. אם הייתה טעות, המהירות עוד לא שלכם. חוזרים אחורה בלי רגשות אשם.
• לרדוף אחרי הקליק. מי שמנסה לתפוס כל קליק מאחר תמיד במילישניות. הקשיבו לקליק כמו למתופף, וחזו אותו מראש עם הנשימה.
• מתח בגוף. ככל שהמהירות עולה, הכתפיים עולות איתה. בדקו כל כמה דקות שהכתפיים רפויות והאגודל של יד שמאל לא לוחץ חזק מדי.
• תרגול רק עם מטרונום. בלי שלב של נגינה עם שיר או להקה, הזמן נשאר "מכני". שלבו את שני הדברים.
• מטרונום שקט מדי. אם הגיטרה מכסה את הקליק, אתם לא באמת מתרגלים איתו. השתמשו באוזניות או בצליל קליק חד.

שאלות נפוצות

באיזו מהירות כדאי להתחיל לתרגל עם מטרונום?

במהירות שבה אתם מנגנים את הקטע שלוש פעמים ברצף בלי טעות. לרוב המתחילים זה בין 50 ל־70 BPM ברבעים. התחילו ב־60 ותקנו משם.

בכמה BPM לעלות בכל פעם?

4 BPM הוא צעד טוב לרוב התרגילים. בקטעים קלים אפשר 8. הסימן לעלות: שלוש חזרות נקיות ברצף, בלי מתח.

כמה זמן לוקח להגיע לקצב המקורי של שיר?

זה תלוי בפער. אם השיר על 110 BPM ואתם מנגנים נקי ב־80, עם עלייה של 4 BPM כל יומיים תגיעו לשם בערך בתוך שבועיים עד שלושה. חלק מהימים לא תתקדמו בכלל, וזה נורמלי.

מה זה קליק על 2 ו־4 ולמה זה טוב?

מגדירים את המטרונום לחצי מהמהירות ומרגישים כל קליק כפעמה השנייה והרביעית בתיבה, כמו סנר. זה מפתח תחושת גרוב ויציבות פנימית, כי את פעמות 1 ו־3 אתם צריכים להחזיק לבד.

אפשר לתרגל עם שיר במקום מטרונום?

כן, וצריך, אבל בשלב מאוחר יותר. מטרונום מראה בדיוק איפה הזמן בורח. שיר מלמד לזרום עם להקה. העבודה הטובה ביותר משלבת: קודם קליק, אחר כך שיר.