תנגנו Am, G, F ו־E אחד אחרי השני, לאט, ותקשיבו לאקורד האחרון. ה־E מז'ור הזה, שמגיע במקום שבו האוזן מצפה למינור, הוא אחד הצלילים הכי מוכרים במוזיקה הים־תיכונית. משם הדרך למזרחית קצרה: סולם עם מרווח "מזרחי" אחד, כמה סלסולים, ומקצב שגורם לרגליים לזוז. גיטרה היא כלי מצוין לזה, גם אקוסטית וגם חשמלית.
במדריך הזה נלמד את הסולמות, את הסלסולים ואת המקצבים, עם תרגילים מקוריים ותוכנית תרגול.
מה הופך צליל ל"מזרחי"
המוזיקה המזרחית בישראל צמחה מהרבה מקורות: מוזיקה ערבית, תימנית, יוונית וטורקית, יחד עם רוק ופופ מערביים. לכן אין "חוק" אחד. ובכל זאת, יש שלושה מרכיבים שחוזרים כמעט תמיד:
- סולמות עם מרווח של טון וחצי: הקפיצה הזאת בין שני צלילים סמוכים בסולם נותנת את הצבע המזרחי המיידי.
- סלסולים: קישוטים קטנים סביב צליל, החלקות וויברטו, שמחקים את הקול ואת כלי המיתר המסורתיים.
- מקצבים מתופים כמו הדרבוקה: דפוסים של "דום" ו"טק" שהגיטרה משתלבת בהם או מחקה אותם.
הסולמות
מינור הרמוני
זה הסולם הכי שימושי לגיטריסט שנכנס לעולם הזה. לוקחים מינור רגיל ומעלים את הצליל השביעי בחצי טון. ב־לה מינור: A, B, C, D, E, F, G#. בין F ל־G# יש טון וחצי, וזה המרווח שעושה את כל ההבדל. צעד 12 בספר גיטרה 4 מוקדש למינור ההרמוני ולשימוש בו מעל אקורד ה־E7.
חיג'אז (פריגי דומיננטי)
אותם צלילים בדיוק, אבל מתחילים מ־E: E, F, G#, A, B, C, D. עכשיו המרווח המזרחי נמצא כבר בין הצליל השני לשלישי, והסולם נשמע מעל אקורד E מז'ור. זה הסאונד של המהלך Am, G, F, E מתחילת המדריך. במוזיקה הערבית הסולם הזה מוכר בשם מקאם חיג'אז, ובתיאוריה מערבית כמוד החמישי של המינור ההרמוני.
הנה הסולם במיקום הפתוח, בסריגים 0 עד 5, מה־E הנמוך ועד A במיתר 1:
אם אתם רוצים להבין את הצבע הזה לעומק, צעד 8 בספר גיטרה 4 מלמד את המוד הפריגי, שהוא הבן דוד ה"מערבי" של חיג'אז, עם המרווח הקטן בין הצליל הראשון לשני.
ומה עם רבעי טונים?
חלק מהמקאמים הערביים, כמו ביאתי ורסט, כוללים צלילים שנמצאים "בין" הסריגים. גיטרה רגילה לא יכולה לנגן אותם במדויק. גיטריסטים מזרחיים פותרים את זה בכיפוף קטן מאוד של המיתר, שמרים את הצליל רק מעט. זה לא מדויק כמו עוּד, אבל זה נותן את הרמז הנכון.
הסלסולים
טריל מהיר (האמר ופול חוזרים)
מחזיקים צליל ומקישים מהר על הסריג שמעליו, הלוך וחזור. לדוגמה: אצבע 1 על סריג 1 של מיתר 1 (F), ואצבע 3 מקישה על סריג 3 (G), חוזרת ומקישה. אם עוד לא שלטתם בטכניקה הזאת, התחילו במדריך האמר־און ופול־אוף.
צליל חסד (קישוט קצר)
צליל מהיר מאוד, כמעט בלי משך, שמגיע ממש לפני הצליל העיקרי. על הגיטרה זה בדרך כלל האמר־און או פול־אוף מהיר, או החלקה של סריג אחד.
החלקות
במזרחית מחליקים הרבה לתוך צלילים, במיוחד אל הצליל G# (או כל צליל שלפני המרווח הגדול). מחליקים מסריג או שניים מתחת, מהר, ונוחתים בדיוק בזמן. הסבר מפורט על הטכניקה יש במדריך הסלייד בגיטרה, וצעד 14 בספר גיטרה 3 מחבר החלקות ולגאטו לריצות שלמות על הצוואר.
טרמולו
פריטה מהירה מאוד ורציפה, למטה ולמעלה, על צליל אחד. זה הצליל שמזכיר את הבוזוקי היווני. מתחילים בשש־עשריות ב־80 BPM ומעלים בהדרגה, עם יד רפויה.
ויברטו
נדנוד קטן של המיתר אחרי שהצליל נפרט. במזרחית הוויברטו הוא חלק מהשירה של הגיטרה, ובדרך כלל הוא מהיר ועדין יותר מוויברטו של רוק.
הסאונד בחשמלית
מי שמנגן מזרחית בגיטרה חשמלית משתמש בדרך כלל בצליל נקי או עם דרייב קל, יחד עם דיליי וריוורב שמוסיפים מרחב. הסלסולים צריכים להישמע ברורים, ודיסטורשן כבד מטשטש אותם. נסו להתחיל בצליל נקי עם מעט ריוורב, נגנו את הסולם לאט, ושמעו שכל צליל בטריל יוצא ברור. רק אחר כך הוסיפו דרייב, במידה.
המקצבים
הדרבוקה כותבת את רוב החוקים. "דום" הוא מכה עמוקה במרכז התוף, "טק" היא מכה חדה בשוליים. שלושה מקצבים שכדאי להכיר:
| מקצב | משקל | הדפוס (בשמיניות) | תחושה |
|---|---|---|---|
| מקסום | 4/4 | דום טק . טק דום . טק . | הבסיס של הרבה שירים, ריקודי ושמח |
| סעידי | 4/4 | דום טק . דום דום . טק . | כבד יותר, עם שני "דום" צמודים |
| מלפוף | 2/4 | דום . . טק . . טק . | מהיר ודוהר |
לפני שאתם מנגנים, תופפו כל מקצב על הירך: יד ימין פותחת על "דום", יד שמאל על "טק". שתי דקות של תיפוף כזה הופכות את הדפוס לטבעי, ואחר כך הגיטרה רק ממשיכה את מה שהגוף כבר יודע.
איך הופכים את זה לפריטה? על "דום" מכים למטה עם דגש, קרוב לבס. על "טק" מכה קצרה וחדה על המיתרים העליונים, לפעמים עם השתקה. נסו את המקסום על Am, 90 BPM:
בשירים המזרחיים העכשוויים הגיטרה מלווה לעיתים קרובות בשמיניות רציפות עם דגש על 2 ו־4. כך למשל בילדה מטורפת של בר צברי, שרץ ב־132 BPM על Dm, Am, F, C, G, Em ו־E. שימו לב ל־E מז'ור בסולם לה מינור, זה בדיוק המינור ההרמוני.
הליווי: האקורדים שמאחורי השיר
לפני הסולו, רוב הזמן הגיטרה במזרחית מלווה. הנה המהלכים הבסיסיים בלה מינור, הסולם הכי נוח בגיטרה לסגנון הזה:
| מהלך | אקורדים בלה מינור | מה שומעים |
|---|---|---|
| i, iv, V | Am, Dm, E | הבסיס של המינור ההרמוני, ה־E מז'ור מושך חזרה ל־Am |
| המהלך האנדלוסי | Am, G, F, E | ירידה בבס עד E מז'ור, הצבע של חיג'אז |
| עם הסולם המקביל | Am, C, G, E | מרגיש יותר פופי, אבל ה־E עדיין שומר על הטעם |
| דומיננטה עם 7 | Am, Dm, E7, Am | E7 (020100) נותן מתח חזק יותר לפני החזרה |
כדי לנגן בגובה של הזמר או הזמרת, השתמשו בקאפו. הרבה שירים מזרחיים כתובים בסולמות כמו סי במול מינור או דו דיאז מינור, ועם קאפו אפשר לנגן אותם בצורות של לה מינור או מי מינור.
תרגיל ליווי מקורי
מקסום ב־90 BPM, אקורד לכל תיבה, ארבע פעמים ברצף, ובסוף פעמיים E לפני החזרה:
שימו לב לבס: על כל "דום" הדגישו את מיתר השורש של האקורד (A ב־Am, D ב־Dm, E ב־E). זה מה שמחבר את הגיטרה לתוף.
שירים להתחיל מהם
- הפרח בגני של זוהר ארגוב: מזרחית קלאסית ב־81 BPM בדו מינור, עם G ו־G7, הדומיננטה המז'ורית של המינור ההרמוני.
- נכון להיום של זוהר ארגוב: 132 BPM עם פריטה קצבית של D DU ודגש על הנקישה הראשונה, כמו תוף.
- שחור לבן של young buta: C#m, B, A ו־G#. זה בדיוק המהלך האנדלוסי, אותו Am, G, F, E שפתחנו בו, רק בגובה אחר.
עוד שירים בסגנון תמצאו באקורדים לשירים ישראליים.
תרגיל מקורי: פראזה בחיג'אז
פראזה קצרה בשמיניות מעל אקורד E, ב־70 BPM. יורדים מ־C ל־B, נוחתים על A, מסלסלים טריל קצר סביב ה־G#, ממשיכים ל־F ול־E, ומסיימים בהחלקה קטנה לסריג 3 ובחזרה, עם ויברטו על ה־E האחרון:
אחרי שהפראזה יושבת, שנו לה את הקצב, הוסיפו צליל חסד לפני ה־B, או התחילו אותה מה־E הגבוה במיתר 1. כך בונים אוצר פראזות משלכם מאותם שבעה צלילים.
הדרך הכי טובה להשתמש בסולם היא לאלתר עליו מעל להקה. בספריית טראקי הג'אם תמצאו טראקים במינור שאפשר לנגן עליהם בחיג'אז ובמינור הרמוני.
תוכנית לשבועיים
| ימים | מה מתרגלים | קצב |
|---|---|---|
| 1–3 | חיג'אז ב־E במיקום הפתוח, עולה ויורד, פריטה מתחלפת | 60 BPM, שמיניות |
| 4–5 | מינור הרמוני ב־A, אותם צלילים מנקודת מוצא אחרת | 60–70 BPM |
| 6–7 | טריל, צליל חסד והחלקה, כל אחד 3 דקות | חופשי, ואז 70 BPM |
| 8–10 | מקסום וסעידי בפריטה על Am ו־E | 80–100 BPM |
| 11–14 | שיר אחד מהרשימה מלא, ופראזה משלכם באינטרו | הקצב של השיר |
כדי לאמן את האוזן לזהות את המרווח של טון וחצי, השתמשו במאמן השמיעה, ואת הקצב קבעו במטרונום.
בבית הספר למוזיקה רוקסטאר תלמידים רבים מבקשים ללמוד מזרחית, ובדרך כלל מתחילים בדיוק מהמהלך Am, G, F, E. מי שרוצה ללמוד את הסגנון עם מורה מוזמן לשיעורי גיטרה בבית הספר רוקסטאר.
טעויות נפוצות
- לנגן את הסולם בלי האקורד הנכון מתחת. חיג'אז מעל Em נשמע כמו טעות. התיקון: מנגנים אותו מעל E מז'ור או E7, ובמינור הרמוני מעל Am, Dm ו־E.
- יותר מדי סלסולים. קישוט על כל צליל מטשטש את המנגינה. התיקון: סלסול אחד או שניים בכל פראזה, על הצלילים הארוכים.
- טרמולו מתוח. יד קפוצה מתעייפת תוך שניות. התיקון: תנועה קטנה מאוד משורש כף היד, ואחיזת מפרט רפויה.
- להתעלם מהתוף. גיטרה שלא מתיישבת על הדום והטק נשמעת מנותקת. התיקון: ספרו את המקצב בקול לפני שמנגנים.
- לנסות לחקות עוּד בכל מחיר. רבעי טונים מדויקים לא אפשריים בגיטרה רגילה. התיקון: כיפוף קטן נותן רמז, ולפעמים עדיף פשוט להישאר בחיג'אז.
שאלות נפוצות
איזו גיטרה מתאימה למזרחית?
כל גיטרה. אקוסטית מתאימה לליווי ולשירה, חשמלית עם מעט דיליי וריוורב מתאימה לסולואים ולסלסולים. ההבדל הוא בעיקר בסאונד ולא בטכניקה.
מה ההבדל בין מינור הרמוני לחיג'אז?
אלה אותם צלילים עם נקודת מוצא שונה. במינור הרמוני ב־A הבית הוא Am, ובחיג'אז ב־E הבית הוא E מז'ור. האקורד שמתחת קובע איך הסולם נשמע.
צריך לדעת לקרוא תווים?
לא. כל מה שבמדריך הזה אפשר ללמוד מטאבים ומהאוזן. הבנה בסיסית של סולמות ומרווחים עוזרת לאלתר.
כמה זמן לוקח לנגן סולו מזרחי?
פראזות קצרות בחיג'אז אפשר לנגן כבר בשבוע הראשון. סלסולים מהירים וטרמולו נקי לוקחים כמה חודשים של תרגול קבוע.
אפשר לנגן מזרחית עם אקורדים פתוחים בלבד?
בחלק מהשירים כן, בעזרת קאפו. בלה מינור, למשל, Am, Dm, E, F, G ו־C הם כולם אקורדים פתוחים או כמעט פתוחים, ומספיקים לליווי של הרבה שירים.
אפשר לנגן מזרחית על גיטרה קלאסית?
בהחלט. מיתרי הניילון נותנים צליל חם שמתאים מאוד לליווי של שירים מזרחיים ולשירה. הסלסולים יוצאים רכים יותר, והכיפופים קשים יותר בגלל המתח הנמוך והצוואר הרחב, אבל טרילים, החלקות וטרמולו עובדים טוב.
