ריפים קלים למתחילים: הטכניקות שמאחורי הריפים הגדולים

יש שירים שמזהים אחרי שתי שניות, עוד לפני שהזמר פותח את הפה. כמה צלילים על מיתר נמוך, מקצב שנתקע בראש, וזהו: כל האולם כבר יודע מה מתנגן. זה כוחו של ריף טוב. והחדשות הטובות למתחילים: רוב הריפים הגדולים בהיסטוריה של הרוק בנויים על מעט מאוד טכניקה. לא צריך מהירות, לא צריך עשר שנות נגינה. צריך להבין חמש טכניקות פשוטות ולנגן אותן בביטחון.

במדריך הזה נפרק את הטכניקות שמאחורי הריפים המפורסמים, נתרגל כל אחת עם תרגיל מקורי, ונבנה תוכנית שבה אחרי שבועיים יהיו לכם כמה ריפים משלכם.

מה זה ריף, ובמה הוא שונה ממנגינה

ריף הוא משפט מוזיקלי קצר שחוזר שוב ושוב ומחזיק את השיר. בניגוד למנגינה, שמספרת סיפור ומשתנה, ריף הוא כמו מנוע: הוא חוזר, והחזרה היא חלק מהכוח שלו. לרוב הוא מנוגן על המיתרים הנמוכים, הוא קצבי מאוד, והוא משאיר מקום לתופים ולבס.

לפני שמתחילים, שני דברים טכניים: כוונו את הגיטרה עם הטיונר החינמי (ריף על מיתרים לא מכוונים נשמע רע במיוחד), ואם עוד לא נוח לכם עם טאבים, תעברו קודם על המדריך לקריאת טאבים. כל התרגילים כאן כתובים בטאב.

טכניקה 1: צלילים בודדים על המיתרים הנמוכים

זו הצורה הבסיסית ביותר של ריף. צלילים בודדים, לרוב על מיתרים 6 ו־5, בתוך סולם פנטטוני. "Seven Nation Army" של The White Stripes הוא הדוגמה המפורסמת: ריף פשוט של צלילים בודדים שג׳ק וייט ניגן דרך פדל שהוריד אותו אוקטבה, כדי שיישמע כמו בס. גם "Come As You Are" של נירוונה ו־"Day Tripper" של הביטלס בנויים על צלילים בודדים.

תרגיל 1: ריף מקורי במי מינור

• פריטה למטה בלבד בהתחלה.
• 60 BPM, שמיניות. אחרי שזה נקי, 70 ואז 80.
• שימו לב שהצליל הקודם נעצר בדיוק כשהבא מתחיל.

בצעד 12 בספר גיטרה 1 מנגנים את הריף הראשון על המיתרים הנמוכים עם להקה מלאה, וזה בדיוק הסוג הזה של ריף.

טכניקה 2: צליל פדאל

צליל פדאל הוא צליל אחד, לרוב מיתר פתוח, שחוזר בין כל צליל אחר. הוא יוצר תחושה של תנועה מתמדת, כמעט כמו מכונה. ריפים רבים של מטאליקה בנויים על E פתוח שחוזר בין צלילים גבוהים יותר, ו־"Enter Sandman" הוא דוגמה מוכרת לסאונד הזה.

תרגיל 2: פדאל על E פתוח

שמונה שמיניות, וכל צליל שני הוא E פתוח. כאן פריטה מתחלפת (למטה, למעלה) הופכת לחשובה: היא מאפשרת לעלות במהירות בלי שהיד תתעייף. צעד 2 בספר גיטרה 2 מוקדש כולו לפריטה מתחלפת על ריפים, אם אתם רוצים להעמיק בזה.

טכניקה 3: פאוור קורדים עם השתקה

פאוור קורד הוא אקורד של שני או שלושה צלילים: השורש והקווינטה. אין בו טרצה, ולכן הוא לא מז׳ור ולא מינור, והוא נשמע מצוין עם דיסטורשן. "Iron Man" של בלאק סבאת׳ בנוי על פאוור קורדים שמחליקים בין סריגים, ו־"Smells Like Teen Spirit" של נירוונה בנוי על פאוור קורדים עם פריטות מושתקות ביניהם, אלה הפריטות ה"שרוטות" שנותנות לו את הצליל.

הסוד של רוב ריפי הפאוור קורד הוא לא האקורד עצמו, אלא ההשתקה. פאלם מיוט, כלומר כף היד הימנית מונחת קלות על המיתרים ליד הגשר, הופך כל צליל לקצר וצפוף. מי שרוצה לשלוט בזה עד הסוף ימצא את כל הפרטים במדריך לפאלם מיוט.

תרגיל 3: ריף פאוור קורדים מקורי

• שלוש פריטות מושתקות על E5, ואז G5 ו־A5 פתוחים (בלי השתקה).
• הניגוד בין המושתק לפתוח הוא מה שעושה את הריף.
• הזיזו את כל הצורה בשתי אצבעות יחד, בלי להרים אותן מהמיתרים.

צעד 14 בספר גיטרה 1 מלמד פאוור קורדים על E5, A5 ו־D5 יחד עם פאלם מיוט קל, ובסוף השלב מנגנים שיר רוק שלם עם ריף.

טכניקה 4: צלילים כפולים

צליל כפול הוא שני צלילים שמנוגנים יחד, לרוב על שני מיתרים סמוכים באותו סריג. בין מיתרי D ו־G יש מרווח של קוורטה, ולכן אצבע אחת שלוחצת על שניהם יוצרת צליל כפול שנשמע עתיק וחזק. "Smoke on the Water" של דיפ פרפל הוא הדוגמה הקלאסית: ריף שלם של צלילים כפולים בקוורטות.

תרגיל 4: קוורטות על מיתרי D ו־G

אצבע אחת (טבעת או אמה) לוחצת על שני המיתרים יחד, בשטח הרך של הקצה. פרטו רק את שני המיתרים האלה. אם נשמעים מיתרים נוספים, השתיקו אותם בצד של אצבע שמאל.

טכניקה 5: האמר־און ופול־אוף בתוך ריף

ריפים רבים מקבלים את ה"זרימה" שלהם מליגאטו: לוחצים צליל בלי לפרוט (האמר־און) או משחררים אצבע ומשאירים את הצליל הבא לצלצל (פול־אוף). ב־"Back in Black" של AC/DC, בין האקורדים יש מילוי קצר של צלילים בודדים שנשען על הטכניקה הזו.

תרגיל 5: ריף עם ליגאטו

"h" מסמן האמר־און: פורטים את המיתר הפתוח, ואז "מכים" באצבע על סריג 2 בלי לפרוט שוב. הצליל השני צריך להישמע כמעט חזק כמו הראשון.

לנעול את הריף עם התופים

ריף טוב שמנוגן לבד הוא חצי מהסיפור. החצי השני הוא איך הוא יושב עם הלהקה. בהקלטות של כמעט כל ריף מפורסם, הגיטרה, הבס והתוף הגדול מנגנים יחד באותן נקודות בדיוק. זה מה שגורם לריף להרגיש כמו קיר.

• הקשיבו לתוף הגדול. הוא מראה לכם איפה הדגשים. ריף שנכנס בדיוק איתו נשמע צפוף. ריף שמקדים או מאחר נשמע מפורק.
• הפסקות משותפות. הרבה ריפים נעצרים יחד עם כל הלהקה לחצי פעמה. השקט הזה צריך להיות מדויק כמו הצלילים.
• סאונד שלא מסתיר. ריף נשמע הכי טוב עם מעט גיין ממה שנדמה לכם. אם כל צליל נמרח לתוך הבא, הורידו את הדיסטורשן עד שאפשר לשמוע כל צליל בנפרד.

תרגיל פשוט: נגנו את תרגיל 3 מעל המטרונום עם הדגשה על פעמה 1, ובדקו שכל פריטה מושתקת נופלת בדיוק על קליק. אחר כך נסו את אותו ריף מעל טראק תופים או שיר רוק שאתם אוהבים, באותו קצב.

איך לומדים ריף משיר שאתם אוהבים

גם כשיש טאב מוכן, כדאי ללמוד ריף בשלבים. האזינו לו חמש פעמים בלי גיטרה ומחאו את המקצב שלו. אחר כך מצאו את הצליל הראשון והאחרון, ורק אז מלאו את האמצע. חלקו את הריף לשני חצאים, נגנו כל חצי לאט עם מטרונום, ואז חברו. ריף שנלמד ככה נשאר בידיים לשנים, ולא נשכח אחרי שבוע.

ריפים בשירים ישראליים

גם בעברית יש ריפים מצוינים להתאמן עליהם. בעמודי השירים באתר מופיעים ריפים ומנגינות לצד האקורדים, כך שאפשר ללמוד שיר שלם ולא רק את הליווי:

• "נכון להיום" של זוהר ארגוב: ריף הפתיחה מופיע בעמוד, וזו הזדמנות טובה לתרגל צלילים בודדים בסגנון ים־תיכוני.
• "בשבילה אתה מלך העולם" של שלמה ארצי: גם כאן יש ריף פתיחה בעמוד, לצד מנגינת הפזמון.
• "עד מחר" של אביתר בנאי: הפתיחה של הפסנתר מעובדת לגיטרה כארפג׳, תרגיל מצוין לפריטה מתחלפת על כמה מיתרים. השיר רץ על 163 BPM, אז התחילו בחצי מהקצב.

תוכנית תרגול לשבועיים

15 עד 20 דקות ביום מספיקות. התחילו כל יום עם המטרונום, ובסוף נגנו את הריף בלי קליק, בקצב שמרגיש לכם טוב.

איך כותבים ריף משלכם

1. בחרו סולם אחד, למשל הפנטטונית של E מינור על שני המיתרים הנמוכים.
2. בחרו מקצב לפני שאתם בוחרים צלילים. מחאו כפיים משפט קצבי של תיבה אחת.
3. שימו על המקצב שלושה או ארבעה צלילים בלבד.
4. הוסיפו טכניקה אחת: השתקה, פדאל, או האמר־און.
5. חזרו על הריף שמונה פעמים. אם הוא עדיין מעניין אתכם, הוא ריף.

בבית הספר למוזיקה רוקסטאר תלמידים כותבים ריף ראשון כבר בחודשים הראשונים, ומגלים שזה הרבה פחות מסובך ממה שחשבו. מי שרוצה לעבוד על זה עם מורה יכול לקרוא על שיעורי גיטרה חשמלית ברוקסטאר.

טעויות נפוצות

• צלילים שממשיכים לצלצל. ריף צריך להיות נקי. השתיקו כל מיתר שסיים את תפקידו, ביד ימין או בשמאל.
• מהר מדי, מוקדם מדי. ריף שמנוגן לא מדויק במהירות מלאה נשמע גרוע יותר מריף מדויק באיטיות.
• יותר מדי דיסטורשן. הרבה גיין מסתיר טעויות ומטשטש את הריף. התחילו עם סאונד נקי או עם מעט דיסטורשן.
• פריטה רק למטה במקומות מהירים. מעל 100 BPM בשמיניות, פריטה מתחלפת חוסכת המון כוח.
• להתעלם מההפסקות. השקט בין הצלילים הוא חלק מהריף. ספרו אותו כמו שסופרים צלילים.

שאלות נפוצות

איזה ריף הכי קל למתחילים?

ריף של צלילים בודדים על מיתר אחד או שניים, כמו תרגיל 1 במדריך. הוא דורש רק לחיצה של אצבע אחת בכל פעם ופריטה למטה.

צריך גיטרה חשמלית כדי לנגן ריפים?

לא. כל הטכניקות כאן עובדות גם באקוסטית. ריפים של פאוור קורדים ופאלם מיוט נשמעים "גדולים" יותר בחשמלית עם דיסטורשן, אבל אפשר ללמוד אותם בכל גיטרה.

מה ההבדל בין ריף לליק?

ריף חוזר ומחזיק את השיר, בדרך כלל כחלק מהליווי. ליק הוא משפט קצר שמופיע בסולו או במילוי, ובדרך כלל לא חוזר שוב ושוב.

כמה זמן לוקח ללמוד ריף?

ריף פשוט אפשר לנגן לאט ביום הראשון. להגיע לקצב המקורי בצורה נקייה לוקח בדרך כלל כמה ימים עד שבועיים של תרגול קצר עם מטרונום.

איך יודעים באיזה מיתר ובאיזה סריג לנגן ריף?

אותו צליל נמצא בכמה מקומות על הצוואר. למתחילים, המקום הנכון הוא בדרך כלל הקרוב ביותר לאום, עם הכי הרבה מיתרים פתוחים. כשהטכניקה מתפתחת, בוחרים מיקום שבו היד זזה הכי מעט.